chiddush logo

Parshas Emor – The Imperfect Cohen

Written by Rabbi Rudman, 7/5/2019

 This week’s Parsha is a continuation of the theme of Torah Cohanim.

 The Ramban introduces Sefer VaYikra as the compendium of the Halachos of the Cohanim; this Parsha begins with the Halachos of when Cohanim can and cannot do the Avoda. One of the areas discussed is what physical blemishes render a Cohen unfit for Avoda. However, this seems to be difficult to understand. Why is a physical imperfection a reason to not be able to serve HaShem? Does HaShem not love those who are downtrodden?

We even find this concept in the Gemarra[1]. The daughter of the Caesar confronts Rav Yehoshua ben Chananya (who was uncomely) and says, “How can such beautiful Torah be contained in such an unsightly vessel?” Rav Yehoshua responds by telling her to move her father’s valuable wines from ugly earthenware vessels to beautiful golden flasks. When the Caesar finally drinks the wine it is ruined by the reaction with the metal. He angrily demands to know who moved the wine, and is told it was his daughter. When he confronts her, she says it was under the direction of Rav Yehoshua. He then hears the whole story and understands. At the end, the daughter asks, “How could the Torah be found in other Tanaim who are good looking?” Rav Yehoshua answers, “If they were like me, they would be greater.”

From here it would seem that being physically blemished should bring one closer to HaShem. So why by the Cohanim is there such an emphasis on physical completion?

This question is asked by the Zohar HaKadosh[2].

I would like to try to explain it in the following way. The Torah is the realm of the spiritual service of HaShem. There the physical can interfere and get in the way. But Korbanos are a different realm. This is taking the physical and bringing it to HaShem. In this realm, the closer it is to the correct physical form, the more valuable and difficult it is to bring it to HaShem, and the greater the Mitzvah is to overcome one’s natural inclination to give it up. As the Pasuk says, “If you will bring a blind or lame animal, will it be accepted by your king?” The goal here is to break the limitations that interfere, and bring it to HaShem. Therefore, bringing blemished Korbanos and having them brought by a blemished Cohen, is not the goal of the Avoda. When one uses something blemished, they are showing that they do not care enough to bring the best to HaShem. That is similar to the sin of Cain, when he brought his Korban from the leftover flax seeds.

But Torah is the opposite. Since Torah is a Mitzvah of the mind, the body is irrelevant. In fact, as Rabbi Yehoshua teaches, it only can interfere. For Torah, the less body there is, the more one can connect to the Torah. That is similar to the Torah being given on Har Sinai. Since it was the smallest of the mountains, it deserved the Torah. So therefore in that realm, Rabbi Yehoshua ben Chananyah is correct.

But even so, there is a realm where a blemished Cohen is the one to perform the Avoda.

The Gemarra in Yoma discusses an incident of a Cohen who was blemished[3]. He was in charge of examining the wood that was designated for use on the Mizbeach. It is interesting that the Rambam even mentions[4] that this is specifically the responsibility of those Cohanim. His responsibility was to ascertain there were no worms in the wood, because such wood could not be used.

The Pnei Menachem explains this also as a metaphor[5]. The Cohen who is blemished represents a time of Churban. Even though the incident that is recorded in the Gemarra was during the time of the second Bais HaMikdosh, there were still aspects of Kedusha that were not present such as the Aron, and it could be described as Churban. The wood represents a person, as the Pasuk says, “A man is like a tree of the field”. The worms are the imperfections in a person.

If so why is it the Cohen who is blemished who is responsible to examine the wood for imperfections? Based on our previous understanding, only when the Bais HaMikdosh is whole are the Cohanim also perfect. But when the Bais HaMikdosh itself is lacking, then part of the Avoda can be done by imperfect Cohanim. Obviously the Halacha does not change, but there is a place for the Avoda of even the imperfect Cohanim. Their Avoda is to correct the imperfections.


But as the Zohar says, when there is Techiys HaMeisim, which is the world of perfection, then all the blemishes of all of Klal Yisroel will be healed. Just as at Matan Torah everyone was physically perfect, so too in the time of Moshiach.

The Zohar[6] then addresses a question that many people ask. When there is Techiyas HaMeisim, how will people arise? Will they arise perfect, or will they arise with any physical imperfections they died with? Both the Zohar and the Midrash[7]say the same answer. The dead will arise as they died, and then HaShem will heal them. Why? If people would arise perfect, others might say that this is not Techiyas HaMeisim, but other people are being created. We know that this person died without an arm, and now this person with an arm is someoneelse. Therefore, HaShem will bring them back as they died so they will be recognizable, and only then, heal them.

Based on what we have said, we can explain this in the following manner. We said that Torah is given to those who are imperfect. But, we also said that at Matan Torah, the entire Klal Yisroel was unblemished? And in the time of Techiyas HaMeisim, also everyone’s blemishes are cured. When we are in the world of completion such as Techiyas HaMeisim or Matan Torah, it is better to be complete. In this world, to get the Torah it is better to have a feeling of imperfection. So in the time of Techiyas HaMeisim, there will be perfection. But if everyone arose perfect, we might think that the perfection of Techiyas HaMeisim does not grow from the struggles of this world. Therefore, the dead arise imperfect, so we can understand that even the reward comes through the effort of the struggle with the imperfections that we were given as our struggle.


[1]  מסכת נדרים דף נ/ב – אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן חנניה תורה מפוארה בכלי מכוער אמר לה למדי מבית אבוך במה מניחין יין אמרה ליה במאני דפחרא אמר לה כולי עלמא בפחרא ואתון במאני דפחרא אתון אחיתון במאני דכספא ודהבא אזלת ורמת חמרא במאני דכספא ודהבא וסרי אמר לה אף אורייתא כן והאיכא שפירין וגמירין אמר לה אי הוו סנו הוו גמירין טפי

[2]  זוהר חלק ג דף צ/ב – כגוונא דא קרבנא דביה מומא לא יתקריב, מאי טעמא, דכתיב כי לא לרצון יהיה לכם:

ואי תימא הא קודשא בריך הוא לא שארי אלא באתר תבירא, במאנא תבירא, דכתיב (ישעיה נז טו) ואת דכא ושפל רוח, האי אתר שלים יתיר הוא מכלא, (דכתיב ואת דכא ושפל רוח), בגין דמאיך גרמיה למשרי עליה גאותא דכלא, גאותא עלאה, ודא הוא שלים, אבל לא כתיב ואת עור ושבור וחרום ושרוע, אלא ואת דכא ושפל רוח, מאן דמאיך גרמיה, קודשא בריך הוא זקיף ליה:

ובגיני כך, כהנא דקאים לתתא כגוונא דלעילא, בעי למהוי שלים יתיר מכלא, ולא יתחזי פגים, ועל דא אזהר להו לכהני, דכתיב איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום:

תו פתח ואמר, (מלאכי א ח) וכי תגישון עור לזבוח אין רע, וכי תגישו פסח וחולה אין רע, …

סופיה דקרא מה כתיב (שם) הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך, בר נש מנייכו אי בעיתו לשלומי למלכא, ולקרבא קמיה דורונא, אתון משדרין ליה בפגימא, או לאו, הירצך או הישא פניך בההוא דורונא, כל שכן וכל שכן דאתון מקרבין קמאי בר נש פגים לקרבא דורונא, הא דורונא דילכון לכלבא אתמסר, דודאי בר נש דאיהו פגים, פגים הוא מכלא, פגים הוא ממהימנותא, ועל דא, כל איש אשר בו מום לא יקרב:

[3]  מסכת יומא דף נד/א – מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה רצפה משונה מחברותיה ובא והודיע את חבירו ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו ביחוד ששם ארון גנוז מאי הוה עביד אמר רבי חלבו מתעסק בקרדומו היה תנא דבי רבי ישמעאל שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים ונשמטה קרדומו של אחד מהם ונפלה שם ויצתה אש וא

[4]  רמב”ם הלכות בית הבחירה פרק ה – (ח) ומה הם משמשות דרומית מזרחית לשכת הנזירים ששם מבשלין את שלמיהם ומגלחין את שערם מזרחית צפונית לשכת דיר העצים ששם כהנים בעלי מומין מתליעים בעצים שכל עץ שנמצא בו תולעת פסול צפונית מערבית לשכת המצורעים מערבית דרומית בה היו נותנין יין ושמן והיא היתה נקראה לשכת בית שמניא:


[5]  פני מנחם ואתחנן תשנ”ד – מעשה בכהן אחד וכו’ וידעו ביחוד ששם ארון גנוז תנא דבי רבי ישמעאל שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים ונשמטה קרדומו של אתד מהם ונפלה וכו’ כהנים בעלי מומין הרמז לזמן שאין בית המקדש קיים שאז ישראל בבחינת בעלי מומין מתליעין בעצים היינו כדכתיב האדם עץ השדה שעמלו לנקות ולטהר את לבות ונפשות ישראל וזוהי עבודת הצדיקים להוציא התולעים מלבותיהן של ישראל כמו שפירש הרבי ר בונם ז”ל על התנא דבי אליהו ימים יוצרו ולו אחד בהם משל למלך וכו’ שהקב”ה שמח כשבני ישראל נטהרין וכמו המלך ששמח שמחה גדולה בראותו את התולעים היוצאים מראש בנו החולה, מתעסק בקרדומו היה וכו’ ונשמטה קרדומו של אחד מהם וכו’ יום תבר מגל שחמשה עשר באב מסוגל לסלק התולעים בכת התורה

[6]  זוהר חלק ג דף צא/א – אמר רבי יוסי, זמין קודשא בריך הוא לאשלמא להו לישראל, ולאשתכחא שלימין בכלא, דלא יהא בהון מארי דמומין כלל, בגין דיהון תקונא דעלמא, כאלין מאני ולבושא דבר נש דאינון תקונא דגופא, הדא הוא דכתיב (איוב לח יד) ויתיצבו כמו לבוש:

(ס”א דבר אחר) תא חזי, כד יתערון מעפרא, כמה דעאלו הכי יקומון, חגרין או סומין עאלו, חגרין וסומין יקומון, בההוא לבושא, דלא יימרון דאחרא הוא דאתער, ולבתר קודשא בריך הוא ייסי לון, וישתכחון שלימין קמיה, וכדין יהא עלמא שלים בכלא, כדין (זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה יהו”ה אחד ושמו אחד:


[7]  מדרש רבה בראשית פרשה צה פסקה א – וראה כל מה שהכה הקב”ה בעולם הזה מרפא אותן לעתיד לבא העורים מתרפאים שנאמר (שם לה) אז תפקחנה עיני עורים והפסחים מתרפאים שנאמר (שם) אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם וכשם שאדם הולך כך הוא בא הולך עור ובא עור חרש ובא חרש אלם ובא אלם כשם שהוא הולך לבוש כך הוא בא לבוש ממי את למד משמואל שראה אותו שאול מהו אומר לאשה מה תארו ותאמר (שמואל א כט) איש זקן והוא עוטה מעיל שכך היה לבוש שנאמר (שם ב) ומעיל קטן תעשה לו אמו ולמה כשם שהאדם הולך כך הוא בא שלא יאמרו כשהם חיים לא ריפאן משמתו ריפאן הקב”ה ואח”כ הביאן דומה שאינן אותן אלא אלו אחרים הם אמר הקב”ה אם כן יעמדו כמו שהלכו ואח”כ אני מרפא אותן למה (ישעיה מג) לפני לא נוצר אל ואני מרפא אותן

To dedicate this Chiddush (Free!) Leiluy Nishmas,Refuah Sheleimah, Hatzlacha, click here
Agree? Disagree? Want to add anything? Comment on the chiddush!
Discussions - Answers and Comments (0)
This chiddush has not been commented on yet