Every morning in Birchos Krias Shema, before we accept the yoke of Malchus Shamayim, we say the Bracha of Ahava Rabbah – our attestation of the overwhelming love HaShem has for us. The Bracha begins with a description of the gift of the Torah and the overwhelming love that we received from HaShem in giving us the Torah. It then switches to a plea that we merit to return to Eretz Yisroel in peace, and we should enter Eretz Yisroel standing tall[1]. The word – קוממיות- appears once in Tanach, in our Parsha[2]. It is the last word in the section of the blessings, when it is describing how HaShem took us out of Egypt. What is unique about this word, and why is it the culmination of the Bracha?

The Gemarra[3] brings a disagreement whether it means that we will be one hundred Amos tall, or two hundred. Rabbi Meir who says two hundred, explains that this is double the height of Adam. And Rabbi Yehudah who says one hundred, that is equivalent to the height of the Bais HaMikdash. What is the meaning of this disagreement, and why is this the final Bracha?

The Maharal explains this idea[4], and I would like to expand on his explanation. In the Sefer Yetzirah[5] the entire creation is divided into three aspects; Space, Time, and Humans. These three aspects are three variations on one theme. As the Maharal writes, “Time and space are one to those who understand.” Similarly, it is also written, “Man is a miniature world, the world is a large human.” Based on this idea, the Maharal explains the Mishnah in Pirkei Avos that describes the years of a person. The final stage is when a person reaches one hundred. He says that one hundred is a complete cycle of time and that is the culmination of the life of a person. In addition, the Bais HaMikdosh which is the culmination of space is one hundred Amos high. Adam is the culmination of humanity and is also one hundred Amos tall. And a complete person lives to one hundred years in time. That explains why man is compared to the Bais HaMikdosh.

But what is the opinion that man is twice what Adam was? The Maharal in Netzach Yisroel[6] explains that this is because Adam was the perfection of the physical form. But in the future, man will be the perfection of both the physical and spiritual form, and he will be twice Adam, which is two hundred Amos.

We can reconcile these two opinions in the following way. There seem to be two approaches in Chazal as to how the third Bais HaMikdosh will be built. Will it be built by Klal Yisroel, or will it descend from above, in a building of fire? One way of understanding this is that of course we will build the Mikdosh. It is a Mitzvah which is incumbent upon us, and we will fulfill it. But the level of spirituality that will be upon it, will descend from above, and envelop it with the fire of Kedushah that descends directly from above. So it will be one building encompassing two aspects of Kedushah.

So too, man will on the one hand be one hundred Amos. That is the completion of his physical aspect, parallel to the Bais HaMikdosh. But just as in the Bais HaMikdosh, there will be a second facet, the spiritual side which will double that first part of what man is.

The Maharal points out, that the section of the Brachos in this week’s Parsha, begins with an Aleph, and ends with a Tav, the order of the Aleph Bais, a complete Bracha. The final Bracha is, “I will beak the yoke of your servitude, and lead you upright.” And that is the completion of the Bracha of Ahava Rabbah.

But if we continue in the Tefila after Ahava Rabbah, there is something interesting. Immediately after we ask HaShem that He should lead us upright, which as we saw in the Pasuk here, is the opposite of being yoked to a plow, and forced down; we say Shema. Shema is the acceptance of the yoke of sovereignty of HaShem. How can we ask to be lead upright to our land, and then immediately once again proclaim that we are to be under domination?

The answer is obvious. The Bracha begins and ends with Ahava. When the relationship is love, then the yoke is not a burden, but a loving necklace. We first request that we should be the culmination of what a human is to be. Parallel to the Bais HaMikdosh, and with a stature that reflects a spiritual perfection. Then we unify HaShem with love, and then the yoke of HaShem is a loving caress.

Here is Eretz Yisroel, during these days of tension, may we merit the Bracha of entering the Land in peace, and standing upright in our complete stature, reflecting the Bais HaMikdosh.

[1]  סדור תפלה סדר יוצר: – וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ. וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ. נָגִילָה וְנִשְֹמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ: וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ:

[2]  ויקרא פרק כו – (יג) אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת:

[3]  סנהדרין דף ק/א  – ואולך אתכם קוממיות רבי מאיר אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכותליו שנאמר אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל

[4]  דרך חיים – פרק ה משנה כא -הוא היה אומר בן חמש למקרא וכו’. במאמר הזה בא לבאר ענין האדם מראשיתו ועד סופו. והאדם יש לו דמיון אל בית המקדש, כי ההיכל היה גבוה מאה אמה וכך חיי האדם, אף על גב שימי שנותינו שבעים שנה מצד הזכות מגיע עד מאה. ולמה מגיע עד מאה, כי האדם הוא תבנית היכל, ודבר זה בארו עוד בפרק חלק (סנהדרין ק’, א’) אדם הראשון היה מן הארץ עד הרקיע כיון שסרח הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומעטו והעמידו על מאה אמה, ועוד אמרו בחלק (שם) ואולך אתכם קוממיות רבי יהודה אומר מאתים אמה ר’ שמעון אומר מאה אמה כאדם הראשון אין לי אלא אנשים נשים מניין תלמוד לומר בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל כמה היה היכל מאה אמה עד כאן, הרי כי למדו שעור האדם מן קומת ההיכל שהוא מאה אמה. כי משפט אחד להם ובריאה אחת להם, שכשם שהאדם נבדל מכל הנבראים שעל פני האדמה בקדושתו שיש לו נשמה נבדלת, כך בית המקדש נבדל מכל האדמה בקדושתו האלהית. וזהו אמרם במסכת ברכות (ל”ג ע”א) אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו דעה כאלו נבנה בית המקדש בימיו. וביאור זה כי האדם מתדמה אל בית המקדש שכמו שבית המקדש הוא נבדל מכל האדמה כך האדם נבדל מכל הנבראים שעל פני האדמה

[5]  ספר יצירה פרק ה  – [כ] החצה את העדים והעמידן אחד אחד לבדו עולם לבדו שנה לבדה נפש לבדה:

[6]  נצח ישראל פרק כ”ד – רבי מאיר אומר מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון. ורבי יודא אומר, מאה אמה,

ומאן דאמר מאתים, כשתי קומות של אדם הראשון, דעתו כי אדם היה מאה אמה, כי זה המספר הוא שלם. לכך אדם הראשון שנברא בשלימות, היה לו המספר הזה, עד אחר שחטא שמעט אותו. ומכל מקום, אדם הראשון לא היה לו השלימות רק מצד גופו החמרי. אבל לעתיד יהיה השלימות הן מצד גופו החמרי, הן מצד הצורה. והצורה יש לו מדריגה השניה, ולכך קומת האדם יהיה מאתים.