chiddush logo

The Children of Keturah

Written by Rabbi Rudman, 29/10/2018

 The end of this week’s Parsha is quite puzzling. After Avrohom has ascertained the continuation of Klal Yisroel through the marriage of Yitzchak and Rivka, instead of continuing with the history of Yitzchok, we learn about Avrohom’s other marriage to Keturah (whether to Hagar under a new name, or someone else) and another set of children that Avrohom has. What is the reason that Avrohom brought more nations into the world and what is their purpose?

These nations are the known in Halacha as the children of Ketura[1], and they have a unique status. They are obligated in Bris Milah. The Rambam says[2] that as opposed to the children of Yishmael and Eisav, the descendants of Keturah throughout their generations continue to be obligated. Rashi has a different approach[3], and is of the opinion that only the actual children of Avrohom and Keturah are obligated, not their descendants. But even according to Rashi, it is unusual. The commandment of Milah was given to be passed on to Yitzchak. Why are they also obligated?

The name Keturah itself is explained in Chazal, which Rashi brings[4], in two ways. One that she did not have relations with anyone other than Avrohom; and two her actions were as exquisite as the Ketores. Why of all the various Mitzvoth is she compared to the Ketores?

I would like to suggest the following approach, based on the Kli Yakar[5]. The Ketores is the Avodah that joins together those who are sinners with the rest of Klal Yisroel. As is well known, there are eleven spices in the Ketores. Ten are fragrant, and the eleventh, the Chelbona, is not. But when they are joined together, the aroma is beautiful. From here the Gemara derives[6] that every Tefila of Klal Yisroel requires that even the sinners be included. But how does that work? Why should their Tefilos be accepted, do we not say that the Korban of a Rasha[7] is an abomination? And if they did Teshuva, then they are not sinners anymore?

The Sifsei Chochomim learns[8] that as they join with us, they will do Teshuva, and they are called sinners because of what they were. Therefore, their Tefilos are not an abomination, and we join with them. But there is another explanation by the Shem Mishmuel that is closer to the actual words of the Chazal.

The Shem Mishmuel writes[9] that Ketores acts in a different manner than other Korbanos. All Korbanos are to be close to HaShem. One who desires to be close while still a sinner cannot be accepted. But Ketores is from the word to be connected. It is like a rope thrown down to someone at the bottom of a pit. If they connect to that they can be drawn out. The act of connection is what starts the process even if they have not yet done Teshuva. They have not yet done Teshuva, but they desire to be connected.

Hagar/Ketura remained connected. The fact that she did not connect to anyone from when she left Avrohom meant that she remained connected to Avrohom. Even though she left, and as the Midrash says returned to the Avoda Zara of her father’s home[10]; there remained this connection. She is like the Chelbona of the Ketores.

In the same way, Bris Milah is a connection. As the Gemara says[11], anyone who has Bris Milah, Avrohom saves them from descending into Gehinom. I am not saying that this works for the children of Keturah, but the concept of Bris does exist also for them. They do have this connection. So they deserve to be part of the Bris, because they are the children of a mother who remained connected.

Before Avrohom’s passing he divides his inheritance. Rashi brings the Gemara that they are given Names of Tumah[12]. The Meforshim explain[13] that this was a name of HsShem that could be said even in a place of Tumah. Avrohom knew they were going to be outside the complete connection to HaShem, so he gave them a different kind of association to HaShem. That is a connection that can exist even in someone who is seemingly disconnected. This is what is appropriate for the children of Keturah.

The Midrash says about these children the following interesting comment[14]. “In this world the Tzadikim have children who are both Tzadikim and Reshaim, but in Olam Haba they will be only Tzadikim.” This seems to say that in Olam Haba the children of Keturah will reconnect. They are a sign of the potential of complete Teshuva of Olam Haba.

The Sfas Emes says that what took place here was parallel to adding from the weekday to Shabbos[15]. The power of Avrohom is like Shabbos. And just like Shabbos has the power to add from the weekday and make it part of Shabbos, so too Avrohom could also do that. This canbe before and after Shabbos. The power of adding after Shabbos is actually stronger. To add Kedusha before Shabbos, you need to make a positive affirmation. But the addition after Shabbos, happens on its own.

One of these children is Midian. That is the nation of Yisro and Tziporah. Yisro as his name says, added a Parsha to the Torah[16]. He is a representation of the power of the added Kedusha that exists in the world from these descendants of Avrohom.

The Neshamos of the children of Keturah are added after the Kedusha of Yitzchak. In this world they are added to the Kedusha, but are not completely Kadosh. But as the Midrash says, in Olam Haba, a world of complete Kedusha, they will be an actual part of the Kedusha. And as the Midrash itself ends with a Tefila, Ken Yehi Ratzon!

[1]  סנהדרין דף נט/ב – מילה מעיקרא לאברהם הוא דקא מזהר ליה רחמנא ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם אתה וזרעך אין איניש אחרינא לא אלא מעתה בני ישמעאל לחייבו כי ביצחק יקרא לך זרע בני עשו לחייבו ביצחק ולא כל יצחק מתקיף לה רב אושעיא אלא מעתה בני קטורה לא לחייבו האמר רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר חנינא את בריתי הפר לרבות בני קטורה

[2]  רמב”ם הלכות מלכים פרק י – (ז) המילה נצטוה בה אברהם וזרעו בלבד שנאמר אתה וזרעך אחריך יצא זרעו של ישמעאל שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ויצא עשו שהרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך מכלל שהוא לבדו זרעו של אברהם המחזיק בדתו ובדרכו הישרה והם המחוייבין במילה:

(ח) אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבא אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה והואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל במילה בשמיני ואין נהרגין עליה:

[3]  רש”י סנהדרין דף נט/ב – בני קטורה – אותן ששה שנולדו לאברהם, הן עצמן לא לחייבו, ונימא השתא דלא מל אברהם כל בניו שהיו לו בחייו:

[4]  רש”י על בראשית פרק כה – (א) קטורה – (ב”ר) זו הגר ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם:

[5]  כלי יקר על בראשית פרק כה פסוק א – וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה, על שם הקטורת כי פרסם לכל שעשתה תשובה, וכל בעל תשובה נעשים לו הזדונות כזכיות והזדונות עולים לריח ניחוח כמו הזכיות, על כן המשילה לקטורת שהחלבנה שריחו רע עולה לריח ניחוח ככל שאר הבשמים, וזה דמיון נאות על חטאי הבעלי תשובה שעולין לריח ניחוח,

[6]  כריתות דף ו/ב – א”ר חנא בר בזנא א”ר שמעון חסידא כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת

[7]  משלי פרק טו – (ח) זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֲבַת יְדֹוָד וּתְפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ:

[8]   שמות פרק ל פסוק ל”ד

[9]  שם משמואל פרשת תולדות – שנת תרע”ו – ונראה דהנה יש להתבונן בשינוי שבין קטורת ליתר הקרבנות שבמקדש, דבכל הקרבנות אמרו ז”ל (זבחים ז’ ע”ב) אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה, אבל בקטורת מצטרפת חלבנה לסממני קטורת, וברש”י (פ’ תשא) חלבנה היא בושם שריחו רע ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת ללמדנו שלא יקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפילותינו את פושעי ישראל שיהיו נמנין עמנו, עכ”ל. ואין הפירוש שרומז לרשעים שעשו תשובה דא”כ צדיקים יתחשבו ולא רשעים, וע”כ בדלא עשו תשובה, ולמה לא נאמר זבח רשעים תועבה. ומוכח מכאן דשניא מהות הקטורת ממהות הקרבנות. כי הקרבנות הם ענין קירוב, וכל איש אשר בו מום לא יקרב ואין מום גדול ממי שנקרא רשע, ואין ארור מדבק בברוך. אך ענין קטורת הוא תרגום של לשון קישור והינו דכל חטא הוא מחמת החשכות וההסתר כאמרם ז”ל (סוטה ג’.) אין אדם עובר עבירה אלא א”כ נכנסה בו רוח שטות, והחשכות וההסתר הם פרי הפירוד משרשו עד שאין השורש מאיר בו, וממילא כאשר חזר ונקשר חבל הכוסף, אז מעט האור מדחה רב חושך, וענני ההסתר רוח טהרה עברה בהם ויעבירם ואז יקל לבוא לתשובה ולהתקרב, וע”כ אפי’ בעודנו מרוחק אפשר להצטרף לקטורת היינו להתקשר בעודנו שם. ולמשל מי שמושלך בבור עמוק שאי אפשר לו לעלות מורידין לו חבל לתוך הבור וכאשר נקשר בחבל אז יש לו עלי’ על ידי החבל. וע”כ לא נקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפילותינו את פושעי ישראל, אך אם רוצים עכ”פ להצטרף עמנו, כי עי”ז הם מתקשרים בכנס”י, היינו אף שעדיין עומדים מרחוק מ”מ ע”י רצונם להתקשר מתקשרים בכלל ישראל ואז רוח טהרה עוברת בהם ומעוררתם לתשובה, ואז תהי’ בהם היכולת להתקרב, כי בלי תשובה אי אפשר להם להתקרב כנ”ל:

[10]  פרקי דרבי אליעזר – פרק כט – וכיון שהגיע לפתח המדבר התחילה תועה אחרי ע”ז של בית אביה ומיד חסרו המים מן החמת שנ’ ותלך ותתע

[11]  עירובין דף יט/א – הא דכתיב עברי בעמק הבכא ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל שבא על בת עובד כוכבים דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה

[12]  רש”י על בראשית פרק כה פסוק ו – נתן אברהם מתנות – פי’ רבותינו שם טומאה מסר להם (שם צא). ד”א מה שניתן לו על אודות שרה ושאר מתנות שנתנו לו הכל נתן להם שלא רצה ליהנות מהם:

[13]  פרי צדיק חיי שרה – והעיקר כגירסת פענח רזא שמסר להם שם בטומאה. והיינו שידע אברהם אבינו שלא יהיו טהורים ומסר להם שם שיוכלו להזכירו אף בטומאה. והיינו שיהיה בהם איזה שורש קדושה שיושאר מהם אף לעתיד שיהיו גרים גרורים.

[14]  מדרש תנחומא חיי שרה פרק ח – ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן וגו’ הוי אומר והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד אמר הקב”ה בעוה”ז הצדיקים מולידים טובים ורעים אבל לעוה”ב כלם יהיו צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי (ישעיה ס) ואומר הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה’ בעתה אחישנה (שם) וכן יהי רצון אמן:

[15]  שפת אמת ספר בראשית – פרשת חיי שרה – שנת [תרנ”ה] – וכתיב ויוסף אברהם ויקח אשה כו’. י”ל שהוא בחי’ תוספות מחול אל הקודש. כי השבת הוא מיוחד לבני ישראל. וזה שורש האבות. והם ג’ סעודות. ג’ ברכות בכל מכל כל. ואין ארור מתדבק בברוך. לכן יש הבדלה בין קודש לחול. ובשבת סט”א ערקת ומתגלה הברכה. ובימי המעשה דסט”א שריא בעולם. אין הברכה מתגלה. וע”י אמונה שמבטלין כל ימי המעשה להיות הכנה לשבת יכולין להעלות ימי המעשה מכלל ארור לברוך. כדאיתא גבי אליעזר. ולכן נק’ סעודתא דמהימנותא. וכל זה לבני ישראל שהם מאמינים בני מאמינים. אבל יש תוספות מחול אל הקודש בכניסתו ויציאתו. ולכן הוליד ישמעאל קודם יצחק ואח”כ בני קטורה:

[16]  רש”י על שמות פרק יח פסוק א – יתרו – שבע שמות נקראו לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קיני פוטיאל (מכילתא) יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה

To dedicate this Chiddush (Free!) Leiluy Nishmas,Refuah Sheleimah, Hatzlacha, click here
Agree? Disagree? Want to add anything? Comment on the chiddush!
Discussions - Answers and Comments (0)
This chiddush has not been commented on yet