Immediately after the Halachos of inheritance of Eretz Yisroel, HaShem commands Moshe to go to the top of Har H’Avarim, and gaze on Eretz Yisroel[2]. Since Moshe will not enter the Land, this is the closest he will come. Rashi is bothered by the position of this command[3]. Why now? Rashi answers this question with one idea that has two parts. HaShem had already decreed that Moshe cannot enter Eretz Yisroel. But here Moshe sees himself coming closer and closer to the land. Maybe the decree has been abrogated? The first reason why Moshe should think that, is because he is involved in the division of the Land. Maybe all has been forgiven? The second, is that he has entered into parts of the Midbar that have some of the status of Eretz Yisroel. Maybe he will be allowed to continue? And the answer is that he cannot.

This is then followed by a most unusual formulation in a Pasuk[4]. As opposed to the most common Pasuk, “And HaShem spoke to Moshe saying”; here it is in the inverse, “And Moshe spoke to HaShem saying.”

What does Moshe want? The Pasuk continues. “Let HaShem, Source of the breath of all flesh, appoint someone over the community. who shall go out before them and come in before them, and who shall take them out and bring them in, so that the Hashem’s community may not be like sheep that have no shepherd.” And HaShem answered Moses, “Single out Yehoshua son of Nun, an inspired man, and lay your hand upon him.”

Therefore, we see that Moshe’s request to enter Eretz Yisroel has two components. One is to enter the Land; not to enjoy its fruits, but to be able to perform its Mitzvoth and connect to its spirituality[5]. The second concerns the leadership; his leadership which is on a different level than that of Yehoshua should be allowed to continue. Later in Va’Eschanan, this request is repeated. Moshe davens to HaShem that the decree should be rescinded, and he should be able to enter Eretz Yisroel. Again these two ideas are intertwined.

This request of Moshe has many subtexts. I would like to explore some of these.

When Moshe is Niftar and Yehoshua takes over, there not only a change in leadership, but a difference in the revelation of Torah in the world. Chazal describe it in the following way[6]. “When Moshe gave Yehoshua Semicha, the elders of the generation said the face of Moshe shone like the sun, and of Yehoshua like the moon. Woe to such an embarrassment, woe to such shame.” The sun represents an independent and inherent source of illumination. The moon is only a reflection of the light of the sun. Therefore, such a light, by definition carries within itself the source of embarrassment. The Yerushalmi writes that someone who is dependent to receive their sustenance is embarrassed to look at their benefactor. That is the shame of the world of Yehoshua[7]. The elders were not saying that they were embarrassed by Yehoshua, but pointing out that the world has entered a place of dependence rather than independence. And that is a state of shame.

The source of this is in creation. The first place we find two entities in such a relationship, is when HaShem creates the sun and the moon. At the time of creation, they are equal, they are both the Meorot HaGedolim. Then the moon says, “It is impossible for two kings to use one crown! It is unfair for both to be the same size” Obviously the moon wants to be independent. HaShem responds, “Go and minimize yourself.” If that is your desire, then you shall be smaller.[8] When HaShem creates dependency, there comes into existence the inability of both to be equal. (The Maharal, both in the Gur Aryeh and the Chidushei Agados, explains this in great length.)

Moshe’s desire to remain the leader was motivated at least partly by the desire to keep Klal Yisroel on the level of source, rather than the level of result. That will remove the shame that can result.

There is a fascinating sefer – Megaleh Amukos. It was written by Rav Nosson Neta Shapiro in Cracow in the early 1600’s. The sefer revolves around the beginning of Va’Eschanan, when Moshe beseeches HaShem to allow him to enter Eretz Yisroel. He explains this request in two hundred and fifty-two ways. Each way is Moshe trying to say why he needs to enter the Land to rectify some past or future sin. And HaShem responds why he cannot be the one to perform that restructuring.

The first ‘Ofen’[9] – method – is Moshe’s request to be together with Yehoshua. Moshe says that we find throughout the history of Klal Yisroel there is a division of leadership; the spiritual leader and the physical leader. Says Moshe, “Even though I am aware from many other places that Yehoshua will follow me; but let that be in the physical realm. Let me remain as the one who teaches Torah.”

HaShem says, “It is enough for you.” Even though later we find that there might be a split in the leadership, but now there can be only one leader. Two kings cannot share one crown! Just as by the sun and the moon that cannot be, so too you and Yehoshua cannot share the crown.

What is interesting is that even though there seems to be a parallelism between the moon’s request to be like the sun, and Moshe’s request to remain in the world, they are actually opposite. The moon requests that the giver and receiver should be equal. Hashem’s response is that they cannot be. Moshe requests that he should remain, and he should remain the sun and Yehoshua be limited. Once again HaShem says two kings cannot use the same crown. But here HaShem is saying that the moon will have its own existence and not be overshadowed by the sun. The recipient has to be able to be independent. Even though to those who saw both it seems to bring us to an existence of shame, that is the way of the world. The student has to exist independently of the teacher. Only then can the world reach completion.

Every month there is Tefila which is said as the month begins and the moon reappears. This is Kidush Levana. Aside from the Bracha we say, “And let the light of the moon return, and be as bright as the light of the sun as it was during the original creation.” The goal is to repair that shame, and the process of transmission will not result in a diminution of the light. Then the entire world will reflect the light of HaShem.

As we began with the Netziv, the change was from open miracles to miracles of Hashgacha. Yehoshua is to lead Klal Yisroel in a way that we can see the light of the moon just as brightly as the sun. Two kings cannot sue the same crown. Here, if there are blatant miracles, we will never come to see the Hand of HaShem in the quiet world. Moshe needs to lead, so the other aspect of the King can be visible.

(The sun and the moon represent the male and female. The male is the Mashpia, and the moon the Mushpa. In the time of complete rectification, they will be equal. When Yehoshua entrers Eretz Yisroel, that level could be reached, and the two levels could be the same. But that did not happen. Malchus remains on the level of Mushpa.)

[1] העמק דבר פתיחה לספר במדבר:- …משום דעיקר זה הספר הוא המחליף ומשנה הליכות עם ה’ בחיי העולם מאז שהגיעו לא”י. מן הדרך שהלכו במדבר. שבמדבר היו מתנהגים במדת תפארת שהלך לימין משה שהוא לגמרי למעלה מהליכות הטבע. ובא”י הלכו בדרך הטבע בסתרי השגחת מלכות שמים ב”ה. וזה השנוי התחיל עודם במדבר בשנת הארבעים כמו שביארנו בפ’ חקת. עפ”י זה השנוי נעשו מלחמות ישראל עם הכנעני ועם סיחון בדרך הטבע.

[2] במדבר פרק כז – (יב) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל משֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:(יג) וְרָאִיתָה אֹתָהּ – ְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ: (יד) כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן:

[3] רש”י על במדבר פרק כז – (יב) עלה אל הר העברים – (במדבר רבה) למה נסמכה לכאן כיון שאמר הקב”ה נתן תתן להם אמר אותי צוה המקום להנחיל שמא הותרה הגזירה ואכנס לארץ אמר לו הקב”ה גזרתי במקומה עומדת (ספרי) ד”א כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדומה שהותר לי נדרי משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו לחצר והוא אחריו לטרקלין והוא אחריו כיון שבא ליכנס לקיטון א”ל בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס:

[4] במדבר פרק כז – (טו) וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל יְדֹוָד לֵאמֹר: (טז) יִפְקֹד יְדֹוָד אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה:(יז) אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר – ְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְדֹוָד כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה: (יח) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו:

[5] סוטה דף יד/א –  דרש רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא”י וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא”י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי…

[6] בבא בתרא דף עה/א – כיוצא בדבר אתה אומר ונתתה מהודך עליו ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה

[7] קומץ המנחה חלק א – יב) ידוע שאין ללבנה אור משלה והיא גוף עכור רק מקבלת אור החמה ולכן אמרו בשילהי שבת (קנ”ו.) האי מאן דבלבנה אכיל לאו דיליה וכו’ כמו הלבנה ופירוש רש”י שם דחוק. וזהו (בבא בתרא ע”ה.) פני משה כפני חמה שקיבל מעצמו אור פניו מה’. פני יהושע כפני לבנה שקיבל ממשה שסמך ידיו עליו. זקנים שבאותו דור אמרו אוי לאותה בושה כמו שאמרו (ירושלמי ערלה פרק א’ הלכה ג’ הובא בתוס’ קידושין ל”ו ע”ב ד”ה כל) דמאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה:

[8] חולין דף ס/ב –  רבי שמעון בן פזי רמי כתיב ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב”ה רבש”ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך

[9] ספר מגלה עמוקות על ואתחנן – אופן א – לכן נראה פירוש הפסוק הכי, ואתחנן אל ה’ באותו עת שאמרתי אל הקב”ה מלת לאמר, ובאותו עת התפלל על ענין ביאת הארץ, כשאמר בפרשת פנחס (במדבר כז טז) יפקוד ה’ אלהי הרוחות וגו’ איש על העדה וגו’, שיש להקשות שם איך עלה על דעת משה שירשו בניו את כתרו, והלא כמה רמזים רמז לו הקב”ה למשה שיהושע יאכל פריו לפי שהוא נוצר תאנה (משלי כז יח, עיין תנחומא פנחס סי’ י”א), …אבל הענין כך הוא, שמשה ביקש שם שיהיו שני בני אדם המנהיגים, …וכן היה בבריאה כדאיתא במדרש רבה פרשה זו (דב”ר פ”ב ל”א) רבנן אמרי אמר הקב”ה לישראל בני כל מה שבראתי בראתי זוגות. שמים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחוה זוגות, עולם הזה ועולם הבא זוגות וכו’, וכן תורה שבכתב נתנה על ידי שני שדיך (שיר השירים ד ה), שהם משה ואהרן (שהש”ר פ”ד י”ב). וכן אשכחנא בדורות התנאים שהיו שנים, שמעיה ואבטליון, הילל ושמאי, רבי ור’ נתן סדרו משניות והיו סוף התנאים, רב אשי ורבינא סוף התלמוד (כדאיתא בפרק ז’ דב”מ דף פ”ו [ע”א]). וכן רב ושמואל…והיתה כוונתו של משה שיהיו שנים, דהיינו איש אחד על העדה אשר יצא לפניהם במלחמה ואשר יבא לפניהם במלחמה, ואיש אחד אשר יוציאם בתורה להיותם יושבים באהלים ללמוד, ואשר יביאם בזכיותיו ללמוד תורה ברבים, ואם כן אף כאן אמר מתחלה ואת יהושע צויתי בעת ההיא, והזהרתי אותו על ענין המלחמות שיהיו לישראל, כי ידוע היה למשה חיותו מספר של אדם הראשון, (שהראה לו הקב”ה למשה דור ודור ודורשיו עד דורו של ר’ עקיבא ועד סוף העולם, …ובלי ספק שמיד אחר דורו של משה שקיבל את התורה מסיני, כתוב שם שהוא ימסרוה ליהושע. וז”ש אתה החלות להראות את עבדך אעברה נא, הוא לשון העברה בעלמא ואראה את הארץ, ואין בקשתי להיות ראש ומנהיג של ישראל, רק כונתי ואראה את הארץ (ר”ל על סגולת תועלת ארץ ישראל, כמאמרם ז”ל בב”ב דף קנ”ח (ע”ב) אוירא דארץ ישראל מחכים, ובמדרש רבה פרשת בראשית פרשה י”ו (ב”ר פט”ז ד’) אין תורה כתורת ארץ ישראל, כמ”ש וזהב הארץ ההיא טוב בראשית [ב יב]), וכמ”ש הארץ הטובה.…ואמר משה כן יהיו הנהגות העולם הזה על ידי שני מנהיגים. וז”ש אעברה נא, שגם אנכי אהיה בארץ ישראל ללמוד תורת חסד על לשונו, ואותו המנהיג יהיה מנהיג בדין. והשיב הקב”ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד, ר”ל הלא כבר השבתי לך (במדבר כז יח) קח לך את יהושע, לך דייקא בשעה שאמרת יפקוד ה’ אלהי הרוחות שבקשת על ב’ מנהיגים, לכן רב לך בתשובה שהשבתי במלת לך, אל תוסף לדבר אלי עוד, ר”ל שיה’ עוד מנהיג על ישראל דאי אפשר לב’ מלכים שישתמשו בכתר אחד (כדאיתא בפרק קמא דשבועות דף ט’ (ע”א) ובחולין דף ס’ (ע”ב) גבי קטרוג הלבנה), כי דבר אחד לדור ולא שני דברים (כדאיתא בסנהדרין דף ח’ [ע”א]). ומרומז במלת בדבר הזה כנזכר על שביקש משה ב’ מנהיגים, כי מלת בדבר, נוטריקון במדת דין במדת רחמים, והקב”ה השיב שאחד ינהג אותם, ושוב חזר ופירש צו את יהושע שיהיה מלך ואב בית דין של ישראל וחכם שלהם בתורה. וז”ש ב’ לשונות וחזקהו בתורה, ואמצהו במלחמה ובדרך ארץ, ועל זה אמר כי הוא יעבור לפניהם במלחמה, והוא ינחיל אותם בתורה, כמ”ש כבוד חכמים ינחלו (משלי ג’ [לה]):