chiddush logo

Parshas VaYeshev – Peretz and Zerach

Written by Rabbi Rudman, 25/11/2018

 The entire incident of Yehudah’s marriage, his children, and then his Yibum of Tamar and those twins birth, is a riddle wrapped in an enigma, shrouded in mystery. In this Parsha is hidden the secrets of Moshiach, but requires tremendous effort to unearth it. As this is way beyond one essay, I would like to emphasize only one aspect.

The twins Zerach and Peretz, are the offspring of Yehudah and Tamar. Tamar is the daughter-in-law of Yehudah. When Er and Onan are punished and die, she is meant to perform Yibum with Shelah. Since Yehudah does not allow this, she deceives Yehudah, becomes pregnant from him, which the Ramban explains is also Yibum[1], and gives birth to the twins. Once again, all of the incidents leading up described in this paragraph need clarification, but specifically the actual birth of Peretz and Zerach is quite puzzling.[2]

And it was at the time of her giving birth and there were twins in her womb. And when she gave birth, one stretched forth his hand, and the midwife took his hand and tied a red string on it, saying,” This one was born first.” Thenhe pulled his hand back, and his brother exited the womb first; and she said, “Why are you pushing your way into the breach?”; and called his name Peretz. And after came his brother upon whose hand was the red string, and he was called Zerach.

In terms of genealogy Peretz is the forefather of the dynasty of David, as is described at the end of Rus. What are we to understand from the need for Zerach’s hand to come forth first, and only after it is withdrawn, can the actual Bechor be born?

One of the Halachos of a king is inherent in the name Peretz itself. The word Peretz means to breach, to open a closed place[3]. A king is allowed to break down a fence and no one can object. We see that this was something basic to the foundation of Malchus. When Shaul sees that Dovid has killed Goliath, his first question is whether Dovid is from Peretz or Zerach. This is crucial to Shaul, since if Dovid is from Peretz he is a potential rival since a king is a Peretz[4]. If he is from Zerach, then he will only be an important person, but not a rival.

This is part of an explanation why Peretz needed to be born in a way of breaching and pushing his way past Zerach.  In that understanding Zerach is only there to be pushed away. But is there a positive purpose of Zerach, in his hand coming out first, and having the red string tied around it?

Rashi brings the Midrash that Zerach is the forefather of Achan[5], who breaks the ban on taking from the spoils of Jericho, and is stoned to death. The hand of Zerach which reaches out to grab what is not his, and tries to come out first, is a hint to events to come that Achan will also reach out to take what is not his. That is a negative understanding, but what is the positive?

In numerous Sefarim Peretz and Zerach are compared to the sun and the moon[6]. Zerach is compared to the sun, as his name is the word for the rising of the sun. Peretz is compared to the moon, as his name is like the moon, which is broken, and only complete at the fifteenth of the lunar month. Aside from that one day, the circle of the moon is never complete and broken, as in the word Peretz.

We find that the dynasty of David is compared to the moon. Just as the moon waxes and wanes, so too the house of David goes through phases. The peak is the fifteenth generation from Avrohom, when Shlomo builds the Bais HaMikdosh and there is a possibility of the world reaching perfection and Sshlomo being Moshiach. Shlomo decided that he could marry princesses from many nations and bring about the acknowledgement of HaShem throughout the world in that way, which would bring the world to perfection. But because this was against the Halacha of a king’s maximum number of wives, it created the opposite effect. Therefore, over the next fifteen generations there is a descent, which ultimately brings about a Churban and Galus Bavel in the time of Tzidkiyahu. This thirty day cycle is parallel to the moon, which is the name of Peretz, who is the progenitor of Malchus Bais Dovid.

But why does Zerach need to come first and have a red string tied around his arm?

To join together ideas found in a number of sources, we can explain in the following way. Peretz represents the moon, but the moon is only a reflection of the sun. There needs to be a sun from which the moon can reflect its light. But the sun only exists first, to provide ignition for the moon. To put this in other terms, the sun is the Midah of Din, while the moon is Chesed. The world begins with the possibility of Din, but it cannot continue to exist like that, so it needs Chesed. Zerach as the sun, and also the red string where red is Din, represent the Midah of Din. It needs to come forth at the beginning to be the source. But the continuity of the world is through Chesed. So the Din is withdrawn, and allows the Chesed of the moon to be the actual Malchus.

This same idea is also the balance between Torah Sh’Bichsav and Torah Sh’Beal Peh. Moshe is the source of Torah Sh’Bichsav and Yehoshua is the beginning of Torah Sh’Beal Peh. As Chazal say, the face of Moshe was like the sun and of Yehoshua like the moon. Klal Yisroel connection to creating Torah is through Torah Sh’Beal Peh. But the Torah Sh’Beal Peh requires the beginning of Torah Sh’Bichsav. [We find that Torah Sh’Beal Peh is found in the Torah Sh’Bichsav. There is a concept of Asmachta which is to find a hint to the Torah Sh’Beal Peh in the Torah Sh’Bichsav. That is not just a game, but a realization that all Emes has its source in the Torah. And when Chazal say something Emes it is also in Torah Sh’Bichsav.] So Zerach is the sun of Torah Sh’Bichsav, while Peretz is the moon of Torah Sh’Beal Peh.

Dovid is the king. But that Midah of Dovid is Torah Sh’Beal Peh. Therefore, the Torah Sh’Beal Peh requires that it be preceded by Torah Sh’Bichsav, to be its source. So there is a flash of Zerach, but the actual Bechor is Peretz. But still they are twins. The fact that they are twins, is because Torah Sh’Bichsav and  Torah Sh’Beal Peh as different as they are, represent two sides of a coin, and go together.[A hint to this is that the mother is Tamar, which is the Lulav. A Lulav each branch is twinned[7].]

Sothe birth of Peretz and Zerach is like the birth of the world, beginning with a potential for Din, but ending with Chesed. And this creates the Malchus in Klal Yisroel.

Sources (I have brought eh sources at kength since this is a difficult Sugya.)

ספר הציוני על התורה – פרשת וישב

ושוב קושיא אחרת מצאתי בספר הבהיר מפני מה זכתה תמר ויצא ממנה פרץ וזרח מפני ששמה תמר. ואל תקשה עלי מאמר תמר אחות אמנון כי זאת דמתה לתמר. וכן ילדה תאומים כי בה התיומת באמת וכו’. ומאי טעמא אקרי פרץ וזרח פרץ על שם הלבנה שנפרצה לעתים ונבנית לעתים וזרח על שם החמה והרי פרץ הוא הבכור וחמה גדולה מן הלבנה לא קשיא דהא כתיב ויתן יד. וכתיב ואחרי כן יצא אחיו וכו’. והנה לדעתו היה שם הלבנה לפרץ מפני מלכות בית דוד. והיו תאומים כי הלבנה מותאמת בחמה. ופרץ תאום לזרח שהוא הנותן היד כמו הנה יד ה’ הויה וכאשר הלבנה זורחת מכח השמש כן נתן זרח היד אשר עליו השני הרומז למדת הדין ופרץ היה בכור בכח עליון ר”ל ההכרח בא מאל עליון שיהיה בכור ביציאת כולו ודי לזרח בהוצאת יד

פירוש הרקאנאטי על התורה – פרשת וישב

ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ. ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח. הנה היו פרץ וזרח תאומים בלידה כמו ביצירה והרמז בהם לדיו פרצופים איש באחיו ידובקו. זרח על שם החמה. ופרץ על שם הלבנה שנפרצה לעתים ומלאה לעתים כפי קבלתה מן השמש. והנה פרץ שם (לכח) [לכת] בית דוד. ועל כן יצא ממנו מלכות בית דוד. וזהו מאמרם בקידוש החדש דוד מלך ישראל חי וקיים והבן. וזהו ויתן י”ד בגימטריא דוד. ואמרו רז”ל ראויין היו ישראל שלא יגלו ממקומן לעולם ולא נגזרה גזירה עד שכפרו בעיקר שנאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי (מלכים א’ יב’ טז’). ואלו התאומים יצאו מתמר כי התמר כלול מזכר ונקבה בלולב וגרעינין:

ספר הבהיר ישב רבי אמוראי ודרש מה זכתה תמר ויצאו ממנה פרץ וזרח מפני שהיתה שמה תמר. מאי טעמא איקרי פרץ וזרח פרץ איקרי על שם הלבנה. וזרח איקרי על שם החמה. פרץ על שם שהלבנה נפרצת לעתים ונבנית לעתים. וזרח איקרי על שם החמה. והא פרץ הוא היה הבכור והחמה גדולה מן הלבנה לא קשיא דהא כתיב ויתן יד. וכתיב ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני דהוא הוה ליה להיות בכור. ומפני שמחת הקב”ה שצפה שעתיד לצאת ממנו שלמה שעתיד לומר שיר השירים החזירו.

ספר חדושי אגדות חלק ראשון עמוד קכח – מסכת ראש השנה

הם [כ”ח דורות, פרץ חצרון [רם] עמינבד נחשון שלמה בועז עובד ישי דוד שלמה [רחבעם] אביה אסא יהושפט [יהורם] אחזיה יואש אמציה עזיהו יותם אחז יחזיקיה מנשה אמון יאשיהו [יהויקים] צדקיה, ואלו כ”ח דורות הם נגד כ”ח יום שאור הלבנה נראה ויום אחד אין אור שלה נראה והוא מכוסה תחת השמש, ולפיכך לא היו רק כ”ח דורות והם גם כן נגד כ”ח [מחנות] הלבנה שהלבנה סובבת בהן והם ידועים. כלל הדבר כי ישראל מונין ללבנה והאומות לחמה, [וכמו כן מונין למלך, ולכך ראוי שיהיה מלכות ישראל דומה אל הירח שמונין אליו]. וכמו דאמר ראוי להיות ממשלת מלכות ישראל שהיא מלכות דוד שהוא עיקר מלכות ישראל ראוי להיות דומה לממשלת הירח:

ולפיכך אמר שלח [לי] סימן דוד מלך ישראל חי וקיים, פי’ חי וקיים אחר שהקב”ה המשיל את המלכות של דוד ללבנה, כמו שקיים הלבנה לעד כך מלכותו קיים לעד גם כן. וזהו שאמר (תהלים פ”ט) וכסא כשמש נגדי כירח יכון עולם, תלה הכתוב [הנצחית של כסא דוד] בירח, ופי’ הדבר כסאו כשמש נגדי כמו שהשמש [הוא מלך ומושל גדול כך מלכותו, וכמו הירח אף אם נפסד אורו חוזר להתחדש כך מלכות בית דוד חוזר להתחדש אף אם גלתה]. ולפיכך אמרו (סנהדרין מ”ב א’) שעתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם. [וזה שאמר] שלח לי סימנא דוד מלך ישראל

אמרי אמת – פרשת וישב

תמיד הוא כך שקודם ההתגלות נעשה חושך כדאיתא כ”ד שעי מכסי סיהרא ואחר כך מתחדש, כי אנכי ידעתי את המחשבות זה תורה שבע”פ, דיבור הוא תורה שבכתב כדכתיב מגיד דבריו ליעקב והמחשבה היא תורה שבע”פ, ואיתא מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה, זה מלכות בית דוד וזה הרמז בפרץ וזרח, זרח הוא תורה שבכתב, אשר על ידו השני, פרץ שיצא ממנו דוד הוא תורה שבע”פ וזהו מה פרצת עליך פרץ כענין שאיתא מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר:`



[1] רמב”ן על בראשית פרק לח פסוק ח –  והיו נוהגים לישא אשת המת האח או האב או הקרוב מן המשפחה – ולא ידענו אם היה המנהג קדמון לפני יהודה ובבראשית רבה (פה ה) אמרו כי יהודה התחיל במצות יבום תחלה, כי כאשר קבל הסוד מאבותיו נזדרז להקים אותו וכאשר באתה התורה ואסרה אשת קצת הקרובים, רצה הקב”ה להתיר איסור אשת האח מפני היבום, ולא רצה שידחה מפניו איסור אשת אחי האב והבן וזולתם, כי באח הורגל הדבר ותועלת קרובה ולא בהם, כמו שהזכרתי:

[2] ספר בראשית פרק לח  – (כז) וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ: (כח) וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה: (כט) וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ:

(ל) וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח:

[3] בבא בתרא דף ק/ב  –  דרך המלך אין לה שיעור: שהמלך פורץ גדר לעשות לו דרך ואין ממחין בידו

[4] יבמות דף עו/ב  – מנא ה”מ אמר רבי יוחנן דאמר קרא וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי ולא ידע ליה והכתיב ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים אלא אאבוה קא משאיל ואביו לא ידע ליה והכתיב והאיש בימי שאול זקן בא באנשים ואמר רב ואיתימא רבי אבא זה ישי אבי דוד שנכנס באוכלוסא ויצא באוכלוסא ה”ק שאול אי מפרץ אתי אי מזרח אתי אי מפרץ אתי מלכא הוי שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו אי מזרח אתי חשיבא בעלמא הוי.

[5] רש”י על בראשית פרק לח פסוק ל  – אשר על ידו השני – ארבע ידות כתובות כאן כנגד ארבע חרמים שמעל עכן שיצא ממנו. ויש אומרים כנגד ד’ דברים שלקח אדרת שנער ושני חתיכות כסף של מאתים שקלים ולשון זהב (ב”ר):

[6] פרי צדיק פרשת וישב – אות י  –  ואיתא בספר הבהיר (סי’ נט) שפרץ וזרח מרמזים לחמה ולבנה פרץ על שם הלבנה שהלבנה נפרצת לעתים וזרח אקרי על שם החמה שזורחת תמיד כענין וזרח השמש.

[7] ספר הציוני על התורה – פרשת וישב  – ושוב קושיא אחרת מצאתי בספר הבהיר מפני מה זכתה תמר ויצא ממנה פרץ וזרח מפני ששמה תמר. ואל תקשה עלי מאמר תמר אחות אמנון כי זאת דמתה לתמר. וכן ילדה תאומים כי בה התיומת באמת וכו’.

To dedicate this Chiddush (Free!) Leiluy Nishmas,Refuah Sheleimah, Hatzlacha, click here
Agree? Disagree? Want to add anything? Comment on the chiddush!
Discussions - Answers and Comments (0)
This chiddush has not been commented on yet